רשלנות רפואית בטיפול שורש – באילו מקרים נתבע את רופא השיניים?

טיפול שורש הוא טיפול שכיח שמטרתו לשמר שיניים פגועות. הסיבה הנפוצה לצורך בטיפול זה היא הזנחה היגיינית שהובילה לזיהום בתעלות השורש ולהתפתחות עששת.

הטיפול מתבצע תחת הרדמה מקומית ובמהלכו הרופא מסלק את רקמת המוך ומבצע חיטוי של תעלות השורשים משאריות חומר אורגני וחיידקים. במאמר זה נרחיב לגבי המקרים בהם לאחר טיפול שורש ניתן יהיה לתבוע את הרופא על רשלנות רפואית.

הליך טיפול שורש

טיפול שורש הוא הליך פולשני הנדרש בדרך כלל לאחר ששורש השן נפגע מזיהום חיידקי. הסימפטומים הנלווים למצב זה כוללים, התרופפות של השן, כאבים במהלך לעיסה וכאבים במהלך שתייה ואכילת מזונות ומשקאות קרים וחמים.

המטרה של טיפול שורש הוא להסיר את החיידקים ממערכת השורש, למלא את הרווח בתעלה ולאטום את השן בכתר או חומר מילוי.

 

מקרה מספר 1 – הוכחת קשר סיבתי

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בטיפול שורש יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות רופא השיניים, באבחנה או בטיפול עצמו לנזק שנגרם למטופל כתוצאה מכך.

הוכחת רשלנות רפואית במקרי טיפול שורש, בדומה לתביעות אחרות על רשלנות רפואית , יש להציג באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים מהתחום ומסמכים המעידים על הנזק שנגרם מהטיפול הרשלני.

מקרה מספר 2 – קדיחה מעבר לנדרש

ישנם מקרים בהם טיפול שורש הוביל לסדק בשן בגלל שרופא השיניים ביצע קדיחה מעבר לנדרש באופן שגרם לשן להיסדק. טיפול שורש כושל במקרה כזה עלול להוביל לעקירה של השן כולה.

כאשר ניתן להוכיח כי כישלון הטיפול והקדיחה הלא מקצועית נעשתה בשל אבחון שגוי, אי עריכת מעקב ראוי, אי עריכת רשומה רפואית או אי בצוע בדיקות טרם הטיפול ניתן לתבוע על רשלנות.

מקרה מספר 3 – דלקת זיהומית

מקרה נוסף בו טיפול שורש נכשל הוא התפתחות דלקתית של המקום. זיהומים דלקתיים המתפתחים בעקבות טיפול שורש רשלני עלולים להוביל להרעלת דם רחבה בגוף המטופל.

סיבוכים לבביים ומורסות מוח עלולים להביא להתדרדרות גופנית ובריאותית. במידה והמצב התדרדר עקב אי מתן טיפול תרופתי ראוי, יתכן שיהיה עילה מוצדקת לתבוע את הרופא הרשלן.

מקרה מספר 4 – נזק סביבתי

מקרה נוסף של טיפול שורש לא מוצלח הוא טיפול שגרם לנזקים לאיברים הסובבים. מדובר בין היתר על מקרים בהם במהלך הטיפול נגרמו פגיעות לתעלות שורש, נזק לעצבים ולסינוסים, חסימה של כלי דם ועוד.

כאשר הנזקים נבעו מחוסר מקצועיות של הרופא, למשל בעקבות מכשירים דנטליים שהושארו בטעות בתעלת השורש, יהיה מקום לתביעת רשלנות רפואית.

מקרה מספר 5 – הרדמה דנטלית כושלת

במהלך טיפול שורש הרופא צריך לבצע הרדמה דנטלית. במקרה שההרדמה ניתנת באופן שגוי היא עלולה להוביל לפגיעה עצבית ונזק נלווה.

בעיות הקשורות להרדמה הן מהמקרים השכיחים ביותר בתביעות רשלנות רפואית לאחר טיפולי שיניים, לרבות לאחר טיפולי שורש. סיבוכים הנובעים מהרדמה דנטלית לא מקצועית עלולים במקרי קיצון אף לגרום למוות של המטופל.

מקרה מספר 6 – אי הסרה של העצב

מקרה נוסף שיתכן וייחשב רשלנות רפואית הוא כישלון בהסרה מלאה של העצב. כאשר הרופא נכשל בגלל שימוש שגוי במכשירים או כתוצאה משגיאות תפקודיות במהלך ההליך ניתן יהיה לטעון לרשלנות.

במידה והתוצאה של אי הסרת העצב במלואו מובילה לזיהומים וכאבים ובתביעה יוכח שההליך לא בוצע בסטנדרט המקצועי המקובל, בית המשפט יפסוק פיצוי מתאים.

מקרה מספר 7 – דימום מאסיבי

מקרים של דימום מסיבי יכולים לנבוע מסיבוכים של טיפולי שורש רשלני. על מנת למזער את הסיכון לדימום מסיבי, הרופא נדרש לקחת מכל מטופל אבחון מקדים מלא ומפורט שמטרתו לשלול מצבי סיכון לדימום מסיבי במהלך הטיפול.

מחלות לב ותרופות לדילול דם מעלים את רמת הסיכון. במידה ורופא השיניים לא בצע את האבחון, מה שהוביל לדימום יהיה בכך רשלנות.

 

מקרה מספר 8 – אובדן חוש הטעם

טיפול שורש רשלני עלול גם לגרום לנזק בתעלת העצב המחוברת ללשון. במקרים רבים המטופל עלול לחוש כתוצאה מכך פגיעה ברמות שונות בחוש הטעם ובמקרים חמורים אובדן מלא של חוש זה.

במקרים אלו בדומה למקרי אחרים של רשלנות רפואית בטיפולי שורש ניתן במסגרת התביעה, לדרוש פיצויים על כל הליכי התיקון שנדרשו לצד פיצויים על הכאבים ואובדן ההכנסות.

מקרה מספר 9 – דחיסה רשלנית של חומר המילוי

מקרה נוסף של טיפול שורש שעלול להיחשב כרשלני הוא דחיסה לא איכותית של חומר המילוי. כאשר חומר המילוי של השן לא נדחס כפי שנדרש בסטנדרט המקצועי המקובל הדבר עלול להוביל להתפרקות של השן בתוך זמן קצר לאחר הטיפול.

הדבר מחייב את המטופל לעבור טיפול חוזר אשר היה יכול להימנע במידה ורופא השיניים היה דוחס את חומר המילוי כהלכה.

יחסי רופא מטופל

בכל המקרים השונים שציינו, על מנת שתתקיים עילת תביעה חייבים להוכיח את קיומה של מערכת יחסים של רופא מטופל, בין המטופל התובע לרופא אותו תובעים.

בתביעה יש להוכיח כיצד במקרה הספציפי באה לידי ביטוי ההפרה של חובת הזהירות מצדו של הרופא המטפל ויש להראות באיזה אופנים הרופא, לאורך ההליך נכשל במתן טיפול בהתאם לסטנדרט התקני.

פיצוי לנזק מדיד

בנוסף כבכל תביעה על רשלנות רפואית צריך להציג את סוג והיקף הפציעות שנגרמו לפציינט, באופן שניתן למדידה. הפיצויים יכולים להיות עבור העלויות של טיפולי השיניים והטיפוליים הרפואיים האחרים שהתובע יידרש לעבור לשם תיקון הנזקים שנגרמו לו בהליך.

בנוסף ניתן לתבוע פיצוי על הזמן שבו התובע נאלץ להעדר מעבודתו והוצאות לנסיעות לטיפולים.

צירוף הוכחות ורשומות רפואיות

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית על טיפול שורש יש לאסוף הוכחות המתעדות את היקף הפציעות שנגרמו מהטיפול.

ככל שתוכלו לאסוף ראיות חזקות יותר, כך יש יותר סיכויים להצלחת התביעה שלכם בבית המשפט. הראיות יכולות להיות בצורה של רשומות רפואיות, לדוגמא אימות הפציעות וקשירתם להליך המדובר בדו"ח מפורט שנעשה על ידי רופא מומחה אחר.

גישה לתיק הרפואי

זכותכם לבקש ולקבל את רישומי התיק הרפואי שלכם מכל רופא שיניים שטיפל בכם. התיק צריך להכיל מלבד תוכניות הטיפול השונות, גם צילומי רנטגן רלוונטיים ומסמכים אחרים הקשורים לכל ההליכים שעברתם.

לצד התיק הרפואי חשוב לשמור את ההנחיות שקיבלתם מרופא השיניים, כמו גם את טפסי ההרשאה השונים שהתבקשתם לחתום עליהם לפני כל הליך.

תמונות ותצהירים

לקראת התביעה חשוב לכתוב באופן מפורט את השתלשלות האירועים, לפני, במהלך ולאחר הפגיעה. חשוב גם לצלם תמונות של העיוותים והנפיחויות מבחינה חיצונית אשר נגרמו כתוצאה מהטיפול הלקוי.

מומלץ לספק תצהירים מעדים רלוונטיים לגבי מצבכם לפני ולאחר טיפול השורש הרשלני. גם מהמעסיק יש לבקש הצהרות הנוגעות לאובדן ימי עבודה והשכר האבוד.

מקרי רשלנות רפואית לאחר טיפול שורש

לסיכום, במאמר זה הצגנו 9 מקרים נפוצים שבהם טיפול שורש לא מוצלח יהיו עילה לתביעת רשלנות רפואית.

המקרים שהוצגו הם, קדיחה מעבר לנדרש שגרמה לשן להיסדק, זיהום דלקתי והרעלת דם, נזק לאברים סמוכים, הרדמה דנטלית שלא במקום, דימום מאסיבי, פגיעה בעצב חוש הטעם ודחיסה רשלנית של חומר המילוי. כל תביעה צריכה להיות מגובה בראיות ובמסמכים.